מתוך פרוטוקול מס' 167 מישיבת ועדת הכלכלה של הכנסת:
היו"ר אופיר אקוניס:
אתה מזכיר לי סיפור. בשנת 1997 הייתי בתפקיד אחר במסגרתו הייתי בביקור בהולנד עם ראש הממשלה נתניהו. הגיע אדם גבה קומה רכוב על אופניים ללשכת ראש הממשלה בהולנד, לכניסה הרגילה, ומאבטחי ראש הממשלה לא התירו לו להיכנס, כאשר אחרי בדיקה הסתבר שזה היה ראש ממשלת הולנד. למיטב זכרוני, בלי קסדה. זה סיפור אמיתי לחלוטין. [...] הוא הגיע ללשכתו רכוב על אופניים.
(ותודה לאיציק H שנכח בישיבה וסיפר לי עליה)
יש פתגם בריטי שאין טעם לשחד עיתונאי, משום שאין דבר בזוי שהוא לא יעשה מרצונו החופשי. ולכן אני נוהג בסלחנות עם העיתונות, כיוון שאיני מצפה לכלום. ולמרות זאת מדי פעם מופיע ידיעה מגעילה במיוחד, עד שכאחרון הפנסיונרים חסרי המעש גם אני מרגיש צורך לכתוב למערכת, או לפרסם פוסט, בהתאם לצייטגייסט.
מה שהקפיץ לי את הפיוזים כמו טוסטר מקולקל זו ידיעה באתר של עכבר העיר על העצרת בכיכר אתמול (התלבטתי והחלטתי שלא לפרסם קישור, מסיבות שיובנו בהמשך). בידיעה מצוטט איתן פוקס כאומר "מצער אותי ש[...] לא מכיר במה שמוטל עליו כדמות ציבורית, כמו שמצער אותי שהאמניות [...] ו[...] לא נמצאות".
אמנם נטייתם המינית של שלושת הנ"ל היא סוד גלוי, אבל עדיין סוד, שכן הם מעולם לא יצאו מהארון. איתן פוקס הוציא אותם בכוח, וזו התנהגות מחרידה ומגעילה, שלדעתי עומדת בניגוד ללקח שהיה אמור להלמד מהארועים האחרונים.
שהרי הזכות לחופש לנטיה מינית כוללת גם את הזכות להשאר בארון. איתן פוקס (וגם בן זוגו, שהנחה את העצרת אתמול, נוהג לעשות כך) לא מכירים בכך; ואל יתפלאו שישנם אחרים שפוגעים בזכותם שלהם, שכשהם עצמם לא מכירים בזכותם של אחרים.
וכמובן שגם העורכים שלא השמיטו את הציטוט מהכתבה ראויים לאותו גיהנום.
היה לי מזל שבין כל אלפי הלינקים היומיים שאנדרו סאליבן מפרסם (אין לי מושג איך הוא מספיק. רק להקליד את כל מה שהוא כותב ביום ייקח לי יומיים), מצאתי את הלינק לאתר שמצדיק סטריאוטיפים, והוא גם מצחיק.
יש לי הרבה מה לכתוב על זה, אבל סייג לחוכמה שתיקה וגו'
אדיר!
נראה לי שהבדיחות האלה בגנים שלנו.
אודים: מזכיר לי משהו שגרמניה אחת אמרה לי פעם. "כשהיהודים עזבו את גרמניה", היא אמרה, "הם לקחו אתם את ההומור".
לא טרחתי לתקן אותה.
"עזבו" זה באמת מופת של יופומיזם טיפוסי לשיח הגרמני. מצד שני ההיסטוריה מוכיחה שתמיד היה להם כשרון לרומם מילים בנאליות למשמעות חדשה ומחרידה.
רציתי לשתף אתכם בלהקה חדשה שאני מאוד אוהב, http://www.sistersuvi.com/
מומלץ: Sister Suvi – I'm An American (גרסה חיה)
לא הסגנון שלי, אבל שיר טוב
טו-אוב! 
אני מנסה פה משהו חדש (מרץ זה חדש), עיצוב מחקה טוויטר הנקרא P2:
http://en.blog.wordpress.com/2009/03/11/p2-the-new-prologue/
מי שיש לו יוזר יכול להוסיף פוסט מתוך הדף הראשי. ומי שאין לו, יכול לבקש.
כולם יכולים כמובן להגיב מתוך הדף הראשי.
אה, וגם הדף (הראשי!) מתעדכן אוטומטית. יהיי.
וואו לקח לי זמן להבין את זה.
אני מודה שברגעים הראשונים שראיתי את תוצאות הבחירות הרהרתי לעצמי בתוגה שמוטב היה לו נתניהו זכה ביתרון כפי שניבאו לו הסקרים בשבוע שלפני והתהליך להקמת הממשלה היה מותנע כבר במקום ויכוח הטוענים לכתר המטופש שפצח במקום. גם כך על אף שלבני מבחינה אישיותית מאוסה פחות מנתניהו הרי שמבחינה אידאולוגית ברור לכל שמדובר בתאומים סיאמיים, הן בנושא המדיני והן בעניין הכלכלי-חברתי, ולפחות במה שנוגע למינויים, מיועדי נתניהו לתיק האוצר ולתיק המשפטים, אם לִמְנות כמה שיש להם נגיעה יותר ממשמעותית לגביי, כבר עדיפים בעיניי על מורשת אולמרט שלבני הצהירה שבכוונתה לשמר. מן הסתם גם בין תומכי הליכוד היו מי שהרגישו כמוני, שהיו מעדיפים לנחול תבוסה ברורה ולא לשרות בחוסר הודאות הפריך הזה.
אבל כשהתחלתי לשמוע מסביב את כל הקולות הקוראים ללבני לוותר, כמו הפוסט ההזוי במיוחד של רביב דרוקר שמציע לה לקחת את תיק הבטחון במקום (רק ההנחה לבדה שהיא מספיק סתומה לשחזר את הטעות של עמיר פרץ היא עלבון לאינטליגנציה) התחלתי להתעצבן באמת. למה זה כל כך מובן מאליו לכל זכרי האלפא האלה שהיא זו שצריכה לוותר? מה פתאום? הרי היא זו שזכתה במנדט אחד יותר. ולמעט ש"ס אולי שכבר סגרו את הדיל עם נתניהו בעת נסיונה הקודם (וכן, לא שכחתי שהוא כשל) להקים קואליציה, את אותן המפלגות בדיוק שהוא יכול לצרף אליו גם היא יכולה – and then some.
מעבר להישג האלקטורלי המרשים, בעמידה האיתנה שהיא מפגינה ואני מאוד מקווה שתמשיך ותדבק בה עד הסוף היא גם מוכיחה לראשונה שיש לה עוד משהו שבזמנו קצת פקפקתי בקיומו: עמוד שדרה. ועם הנכס הזה היא תוכל באמת לקחת את הבחירות הבאות בסערה, עם שינוי שיטת הממשל או בלעדיו.
כחלק ממנוי האינטרנט שלי ל-012 קיבלתי תיבת דואר.
כחלק מתיבת הדואר אני מקבל ספאם מ-012 באופן קבוע.
החלטתי הבוקר להסיר את עצמי מרשימת התפוצה, דרך הקישור המיוחד לכתובת הדואר המיוחדת המוחבאת בסוף העמוד הזה*, והתשובה של גוגאל הייתה (חכו לזה) שאין בכלל כזאת כתובת!
This is an automatically generated Delivery Status Notification
Delivery to the following recipient failed permanently:
Technical details of permanent failure:
Google tried to deliver your message, but it was rejected by the recipient domain. We recommend contacting the other email provider for further information about the cause of this error. The error that the other server returned was: 550 550 5.1.1 unknown or illegal alias: removeme@012.net.il (state 14).
* (שהוא גרסה נוספת של הדואל שקיבלתי, הלינקים בהודעה המקורית לא עובדים.)
גם אני רוצה אחד!!! במיוחד ללוג בעומר
הנה מישהו שקיבל את הלוג שלו, אבל לא קרא את הוראות השימוש:
http://www.youtube.com/watch?v=ZMOdPT7VzQE
Failblog מעולה!
ווילקומן עמית, תבוא שוב
ב־1994 הייתי שלושה שבועות בבלגיה. אני לא זוכר משם הרבה, רק שקניתי באיזו חנות תקליטים גדולה בבריסל קסטה של פינק פלויד (לעולם לא אצליח להתגבר על הבושה!)
מאז למדתי כמובן על הדברים הטובים שיש לבלגיה להציע: מרוצי אופניים, "פילה אמריקאי", בירות טריפסט, וכמובן, ניו-ביט.
לרגע די קצר בהיסטוריה, הקליטו 12"-ים שהיו רקידים לגמרי, בלי להיות מסובכים מדי מצד אחד (הבריטים אח"כ יגלו איך קופצים מעל לפופיק), בלי לעורר זכרונות למשטרים אפלים (כמו שעשו במדינות הגרמניות והסלביות), אבל גם בלי לאבד את כל השכל לטובת האסיד.
אז לא מספיק שהתעוררתי למקור באיחור, עכשיו גיליתי ש-V/VM, תבוא הברכה על ראשיהם, הוציאו כמה קטעי ניו-ביט בשנה האחרונה, ובאתר שלהם אפשר גם להוריד מיקסים מצויינים. מומלצים במיוחד אלו של ThaMan.
אם יש מישהו עם חוש תזמון גרוע משלי, עכשיו הזמן לתקן את הטעות.
יפה שאף פעם לא מתעייפים מהסיפור המשומש הזה על איך הומצא ז'אנר מוסיקלי חדש כשמישהו ניגן תקליט במהירות הלא נכונה (קרל קרייג+45 במקום 33=דראם אן' בייס, בריאן אינו+תקליט שרוט תקוע=אמביינט)
אני דווקא שמעתי את הסיפור על בריאן אינו אחרת: הוא היה מרותק למיטה, ולא היה לו שלט רחוק בשביל להגביר את הווליום.
sharper 14:09 ב יום יום שבת, 15 לאוגוסט, 2009 קישור קבוע
אכן.
יונתן 14:26 ב יום יום שישי, 16 לאוקטובר, 2009 קישור קבוע
יש מי שמנופף בדגלים מעל כל במה ועצרת, ויש מי שבוחר להעביר את המסרים שלו באמצעות האמנות שלו והשירים שהוא כותב, כפי שעושה אותו זמר שאיתן פוקס בחר באופן מקומם ומבזה להוציא מן הארון. תתבייש לך מר פוקס, אתה בושה לקהילה. אותי אתה בוודאי לא מייצג
פצפיסט 1:30 ב יום יום ראשון, 18 לאוקטובר, 2009 קישור קבוע
איתן פוקס, רכלן חסר רגישות ואחריות.
תתבייש לך.
אמא בישראל 12:58 ב יום יום שבת, 28 לנובמבר, 2009 קישור קבוע
איתן פוקס – אנחנו לא צריכים אותו כדי לדעת "שההוא שלא בא לעצרת " הוא הומו,ולכן אינו נחשב רכלן,אבל אותו אמן שלא בא,מעולם לא בא לשום עצרת,לשום מקום שהרבה אמנים ראו לנכון לדבר עליו,כמו גלעד שליט,למה הוא היחיד שאינו מתראין או תורם לנושא שליט שהוא הנושא הכי כאוב במדינת ישראל?
אמא בישראל 13:05 ב יום יום שבת, 28 לנובמבר, 2009 קישור קבוע
אייל גולן כתב מכתב כואב ואישי לכנסת בענין שליט,וניצל את כוחו ופרסומו fאמן מוביל בארץ כדי להשמיע את קולו בכנסת.
שלמה ארצי ביקש משאלה ביום הולדתו האחרון,שגלעד שליט ידליק איתנו נר ראשון של חנוכה.
,וזה ראוי לציון בשבילי כאמא,וכאחת שמאזינה לזמרים רבים ומעריכה את יכולתם לתרום לציבור ולא רק לתועלתם האישית.
אותו אומן מסרב לצאת מהארון,לא איכפת לי הארון שבתוכו הוא נמצא ושישאר שם מצידי ,אלא מי ומה יש בארון ההוא,שגורם לו לא לצאת מתוך אותו ארון?מה השדים והרוחות שהוא מחביא שם?
ולדעתי לזה התכוון מר איתן פוקס ,לא עצם היציאה מהארון,אלא חשיפתה של תכולת הארון?
צר לי שאחד מוערך כמו איתן פוקס שאיני מכירה אישית ,נחשב בעיני אחדים כרכלן,מה שהוא אמר לכם,כל הציבור הנשי במדינה כבר יודע מזמן!
שי 14:31 ב יום יום שלישי, 8 לדצמבר, 2009 קישור קבוע
אמא בישראל: רצף תודעה כזה לא קראתי הרבה זמן. אע״פ שאני מחבב את הכלי הספרותי הזה, אני מוצא שהוא מקשה על דיון מסודר, ולכן ברשותך, אם אכן את אדם אמיתי שמסוגל לתת רשות כזו, ולא רובוט-טוקבקים, אבקש לענות לך בצורה מסודרת יותר מהודעתך המקורית.
1. איתן פוקס אינו מוכן להכיר בזכות לנטיה מינית כפי רצונך, בפרט לרצון לא להפוך את הנטיה מינית הזו לפומבית. זה הופך אותו ל־bigot (איני מצליח למצוא את המינוח המתאים בעברית. ״גזען״ הוא פרטני מדי), לא בהכרח לרכלן.
וגם אם יש סוד שהוא בחזקת סוד־גלוי, כמו נטייה מינית של אמנים מסויימים, אין בכך כדי להמעיט מהנבזות שבפרסומו, בוודאי כשמדובר בהתנהגות שבדל״ת אמותיו של אדם, ואינה מעניינו של איש אחר.
2. כיצד איתן פוקס מוערך? כבמאי בינוני, שמתעסק ביצירות סקטוראליות חסרות בשר? מכל יצירתו, יש רק שני סרטים (״יוסי וג׳אגר״ ו־״ללכת על המים״) שזכו להערכה כלשהי, ולאחר צפיה בהם אני תוהה אם לא היו מעורבים בההערכה הזו מניעים זרים.
3. רוב המפורסמים והמפורסתמים לא נבחרו להיות משרתי ציבור בהגדרה הבירוקרטית של המושג, אף־על־פי שפרסומם בוודאי משרת צורך ציבורי כלשהו. כיוון שכך, הם יכולים לנצל את פרסומם לקדם מטרות מסוימות, ויכולים גם שלא לנצל אותו. כיוון שלא הפקדנו בהם במפורש זכויות יתר כלשהו (העסקה כאן היא לא מפורשת: בתמורה לבידור הציבור, או יצירת יצירות לא־מבדרות עבורו במקרים אחרים, אנו, כציבור, מחזירים בפרסום).
4. וכשהוסכם שאין עליהם את החובה הזו, הרי שאין צורך לאף אומן לשיר בעד שחרור גלעד שליט, אם הוא מסכים על כך ואם הוא לא.
5. ובהחלט יתכן, שכמו לא מעט אנשים רציונלים, גם אותו אמן מדובר חושב שאין להסכים לכל עסקה לשחרור גלעד שליט.
6. ואני מסכים בהחלט שאע״פ שוודאי יש מקום לעשות מאמצים לשחרר את גלעד שליט, יש לחשוב על המחיר של שחרור אסירים מסוכנים מאוד. פרט להחזרתם ללחימה פעילה, זה יתן יתרון פוליטי לחמאס, וימוטט את אחרוני הפלסטיניים החילונים והסבלנים. כרגיל, במו ידנו אנו דואגים שלא יהיו לנו פרטנר, כדי שנוכל לקטר על כך אחר כך. וכמובן, יעלה את המחיר, ויעודד חטיפות נוספות. להזכיר, גלעד שליט הוא *חייל* שבוי. ותפקיד החיילים הוא להגן על האזרחים, גם במחיר שהות בשבי וחמור מכך, ולא להפך.
7. אמנם מ״י כבר העלתה את המחיר כשהסכימה להחליף אסירים בנוכל וגופות, אך אין זה מאוחר לתקן את הטעות.
8. נסחה את זה טוב אמא אחרת, גאולה כהן: כאמא הייתי דורשת שיתנו הכל תמורת הבן שלי. אני רק מקווה שראש הממשלה לא מקשיב לאמהות משוגעות (איני מתחייב על הדיוק בניסוח, אך זו לפחות היתה רוח הדברים). למזלה, נראה שאיש אינו מעוניין בבן שלה, וחבל. הייתי דווקא מוכן להחליף אותו בגלעד שליט.
9. ובלי קשר, כיוון שרוב האסירים הפלסטיניים בבתי הכלא הצבאיים הם אסירים פוליטיים, לדעתי יש מקום לשחררם במהרה, ללא תמורה (פרט לערך המוסרי שבמעשה כזה). אולם העסקה המוצעת תגרור גם שחרור של לא מעט אסירים שראוי שינמקו מאחורי סורג ובריח בעוון פשעי המלחמה שבצעו. זכרי שאת במעשייך יוצקת את הדם שעוד יצטבר על ידהם.
אמא בישראל 20:12 ב יום יום שבת, 19 לדצמבר, 2009 קישור קבוע
רבים הפוליטיקאים שהייתי מחליפה אותם בגלעד שליט ברצון רב,אך מכיוון שלא ניתן לעשות כך,וחבל,אין לנו אלא לקוות שה-"עיסקה" שתיעשה בנוגע לגלעד שליט תהיה הוגנת ולא פוליטית.
יש רוצחים יהודים שמקבלים חנינות ויוצאים לחופשי אך אנו איננו מודעים לכולם אלא אם היו מעורבים ברצח של אישיות מפורסמת.
להזכירך,יש כמה מחבלים שהיו ברשות ישראל כעשרים וחמש או יותר שנים,ולבסוף שוחררו בכל זאת,ומה שקבלנו תמורת השמירה עליהם היו ארונות בלבד.(ואת הכף לשחרור המסוכנים ביותר שהיו בשבי שלנו.)
אמור לי,מה היית אומר לחייל קרבי שמתגייס? האם היית אומר לו,מות,או פול בשבי,זו בעיה שלך,או אומר לו שמדינת ישראל תעשה ככל שביכולתה להצילו?
לצערי,המוות יכול להיות בלתי נמנע בשדה קרב,אך השבי יכול להסתיים,שלא כמו המוות. אנחנו יכולים לאמר לחייל שאם ימצא את מותו בקרב,לא נוכל להצילו,אבל אם יאמרו להם, שכל מה שיקרה להם שלא באחריות המדינה,מי ירצה בכלל להתגייס? מי ישמור על כל תושבי המרכז השאננים,שאינם חשים על בשרם את טעם האש בדרום,כמונו,אבל,אתם יודעים,יש לעזה נשק שמגיע עד תל אביב אז כשזה יקרה,אל תגידו שלא הזהרנו אתכם.והטעם של האש הוא מר וכואב מנסיון.
אנחנו בדרום לא מאמינים לממשלות שמתחלפות,אנחנו לא מאמינים בעיסקאות שנרקמות מאחורי גבם של הבוחרים, ואני מקווה שגלעד שליט יחזור לביתו ,למשפחתו,וכל יושבי הכורסאות יוכלו לצקצק בלשונם אם היה או לא היה כדאי,העיקר שזה יהיה אחרי השחרור שלו אמן!
אמא בישראל 20:23 ב יום יום שבת, 19 לדצמבר, 2009 קישור קבוע
וחלילה,איני נחשבת רובוט טוקבקים ,כלשונך,נהפוך הוא,ברוב המקרים אני נמנעת לתת את דעתי בטוקבקים, ובמקרה הזה ראיתי לנכון לכתוב תגובה משום הכאב הרב שיש בי על אחדים מהענינים החשובים במדינה.
כל מה שאנו זקוקים לו בעת משבר הוא תמיכה,אבל אותו אחד "שלא בא לעצרת,"מעולם לא השמיע את קולו לגבי שום מטרה נעלה שאליה נרתמו מיטב האמנים בארץ.
בימים שהיו להקות צבאיות הם נהגו להופיע בכל מקום שהיו בו חיילים,גם בחזית,וכל מה שנדרש
מאותו אמן ,בסך הכל ,להגיע לכיכר שקרובה לביתו,לא בחזית הקרב,לשיר שיר אחד ולהביע אהדה ותמיכה על עוול שנעשה בילדים תמימים,ולא משנה אם הם שיכים למגזר ההומו-לסבי או לא,זה מה שהוא נתבקש לעשות,יתכן ותגובתו של מר פוקס מוקצנת(גם לפי טעמי,כי אני אישית הייתי משאירה אותו בארון ואוטמת ולא טורחת להוציאו) .
מיותר לציין שבכיכר היו רבים שלא מן המגזר הנ"ל,וכל מה שאותו אמן ראה מול עיניו היה רק את טובתו האישית,ואף טרח להודיע ברגע האחרון על אי בואו.