היה לי מזל שבין כל אלפי הלינקים היומיים שאנדרו סאליבן מפרסם (אין לי מושג איך הוא מספיק. רק להקליד את כל מה שהוא כותב ביום ייקח לי יומיים), מצאתי את הלינק לאתר שמצדיק סטריאוטיפים, והוא גם מצחיק.
יש לי הרבה מה לכתוב על זה, אבל סייג לחוכמה שתיקה וגו'
היה לי מזל שבין כל אלפי הלינקים היומיים שאנדרו סאליבן מפרסם (אין לי מושג איך הוא מספיק. רק להקליד את כל מה שהוא כותב ביום ייקח לי יומיים), מצאתי את הלינק לאתר שמצדיק סטריאוטיפים, והוא גם מצחיק.
יש לי הרבה מה לכתוב על זה, אבל סייג לחוכמה שתיקה וגו'
רציתי לשתף אתכם בלהקה חדשה שאני מאוד אוהב, http://www.sistersuvi.com/
מומלץ: Sister Suvi - I'm An American (גרסה חיה)
לא הסגנון שלי, אבל שיר טוב
טו-אוב!
אני מנסה פה משהו חדש (מרץ זה חדש), עיצוב מחקה טוויטר הנקרא P2:
http://en.blog.wordpress.com/2009/03/11/p2-the-new-prologue/
מי שיש לו יוזר יכול להוסיף פוסט מתוך הדף הראשי. ומי שאין לו, יכול לבקש.
כולם יכולים כמובן להגיב מתוך הדף הראשי.
אה, וגם הדף (הראשי!) מתעדכן אוטומטית. יהיי.
אני מודה שברגעים הראשונים שראיתי את תוצאות הבחירות הרהרתי לעצמי בתוגה שמוטב היה לו נתניהו זכה ביתרון כפי שניבאו לו הסקרים בשבוע שלפני והתהליך להקמת הממשלה היה מותנע כבר במקום ויכוח הטוענים לכתר המטופש שפצח במקום. גם כך על אף שלבני מבחינה אישיותית מאוסה פחות מנתניהו הרי שמבחינה אידאולוגית ברור לכל שמדובר בתאומים סיאמיים, הן בנושא המדיני והן בעניין הכלכלי-חברתי, ולפחות במה שנוגע למינויים, מיועדי נתניהו לתיק האוצר ולתיק המשפטים, אם לִמְנות כמה שיש להם נגיעה יותר ממשמעותית לגביי, כבר עדיפים בעיניי על מורשת אולמרט שלבני הצהירה שבכוונתה לשמר. מן הסתם גם בין תומכי הליכוד היו מי שהרגישו כמוני, שהיו מעדיפים לנחול תבוסה ברורה ולא לשרות בחוסר הודאות הפריך הזה.
אבל כשהתחלתי לשמוע מסביב את כל הקולות הקוראים ללבני לוותר, כמו הפוסט ההזוי במיוחד של רביב דרוקר שמציע לה לקחת את תיק הבטחון במקום (רק ההנחה לבדה שהיא מספיק סתומה לשחזר את הטעות של עמיר פרץ היא עלבון לאינטליגנציה) התחלתי להתעצבן באמת. למה זה כל כך מובן מאליו לכל זכרי האלפא האלה שהיא זו שצריכה לוותר? מה פתאום? הרי היא זו שזכתה במנדט אחד יותר. ולמעט ש"ס אולי שכבר סגרו את הדיל עם נתניהו בעת נסיונה הקודם (וכן, לא שכחתי שהוא כשל) להקים קואליציה, את אותן המפלגות בדיוק שהוא יכול לצרף אליו גם היא יכולה - and then some.
מעבר להישג האלקטורלי המרשים, בעמידה האיתנה שהיא מפגינה ואני מאוד מקווה שתמשיך ותדבק בה עד הסוף היא גם מוכיחה לראשונה שיש לה עוד משהו שבזמנו קצת פקפקתי בקיומו: עמוד שדרה. ועם הנכס הזה היא תוכל באמת לקחת את הבחירות הבאות בסערה, עם שינוי שיטת הממשל או בלעדיו.
כחלק ממנוי האינטרנט שלי ל-012 קיבלתי תיבת דואר.
כחלק מתיבת הדואר אני מקבל ספאם מ-012 באופן קבוע.
החלטתי הבוקר להסיר את עצמי מרשימת התפוצה, דרך הקישור המיוחד לכתובת הדואר המיוחדת המוחבאת בסוף העמוד הזה*, והתשובה של גוגאל הייתה (חכו לזה) שאין בכלל כזאת כתובת!
This is an automatically generated Delivery Status Notification
Delivery to the following recipient failed permanently:
Technical details of permanent failure:
Google tried to deliver your message, but it was rejected by the recipient domain. We recommend contacting the other email provider for further information about the cause of this error. The error that the other server returned was: 550 550 5.1.1 unknown or illegal alias: removeme@012.net.il (state 14).
* (שהוא גרסה נוספת של הדואל שקיבלתי, הלינקים בהודעה המקורית לא עובדים.)
גם אני רוצה אחד!!! במיוחד ללוג בעומר
הנה מישהו שקיבל את הלוג שלו, אבל לא קרא את הוראות השימוש:
http://www.youtube.com/watch?v=ZMOdPT7VzQE
ווילקומן עמית, תבוא שוב
ב־1994 הייתי שלושה שבועות בבלגיה. אני לא זוכר משם הרבה, רק שקניתי באיזו חנות תקליטים גדולה בבריסל קסטה של פינק פלויד (לעולם לא אצליח להתגבר על הבושה!)
מאז למדתי כמובן על הדברים הטובים שיש לבלגיה להציע: מרוצי אופניים, "פילה אמריקאי", בירות טריפסט, וכמובן, ניו-ביט.
לרגע די קצר בהיסטוריה, הקליטו 12″-ים שהיו רקידים לגמרי, בלי להיות מסובכים מדי מצד אחד (הבריטים אח"כ יגלו איך קופצים מעל לפופיק), בלי לעורר זכרונות למשטרים אפלים (כמו שעשו במדינות הגרמניות והסלביות), אבל גם בלי לאבד את כל השכל לטובת האסיד.
אז לא מספיק שהתעוררתי למקור באיחור, עכשיו גיליתי ש-V/VM, תבוא הברכה על ראשיהם, הוציאו כמה קטעי ניו-ביט בשנה האחרונה, ובאתר שלהם אפשר גם להוריד מיקסים מצויינים. מומלצים במיוחד אלו של ThaMan.
אם יש מישהו עם חוש תזמון גרוע משלי, עכשיו הזמן לתקן את הטעות.
יפה שאף פעם לא מתעייפים מהסיפור המשומש הזה על איך הומצא ז'אנר מוסיקלי חדש כשמישהו ניגן תקליט במהירות הלא נכונה (קרל קרייג+45 במקום 33=דראם אן' בייס, בריאן אינו+תקליט שרוט תקוע=אמביינט)
קימיה דוסון מוציאה אלבום לילדים . התגובות לעותק שכבר דלף הן, איך לומר, רחוקות מהתלהבות. למשל, זו של המשתמש "suspirio" בindietorrents
i want to poop in her mouth so she'll stop singing.
בטח אמרו לה כבר שהקול שלה יכול לקלף טפטים מהקיר אבל היא לא הפנימה.
מגזין רשת של חבורת קומיקסאים/אומנים צעירים, עם הטוויסט שהם גם דתיים. איכות היצירות ויוצריהן נעה, כמו במקבילות החילוניות, מהלא מוצלח (שלא לאמר מחורבן), דרך הבוסרי, ועד המעולה, כשפעם בגליון וחצי נתקלתי בקטעים שגררו ממני קריאות התפעלות, כמו הקומיקס הזה של רחלי רוטנר.
אהבתי את העבודות של רננה.
udim 12:14 ב יום יום שבת, 6 ליוני, 2009 קישור קבוע
אדיר!
נראה לי שהבדיחות האלה בגנים שלנו.
שי 16:17 ב יום יום שבת, 6 ליוני, 2009 קישור קבוע
אודים: מזכיר לי משהו שגרמניה אחת אמרה לי פעם. "כשהיהודים עזבו את גרמניה", היא אמרה, "הם לקחו אתם את ההומור".
לא טרחתי לתקן אותה.
sharper 14:29 ב יום יום ראשון, 7 ליוני, 2009 קישור קבוע
"עזבו" זה באמת מופת של יופומיזם טיפוסי לשיח הגרמני. מצד שני ההיסטוריה מוכיחה שתמיד היה להם כשרון לרומם מילים בנאליות למשמעות חדשה ומחרידה.