מאף-16 למערכות סטריאו
היום במוסף גלריה נעם בן-זאב כותב על פייר ספריי שנטש קריירה משגשגת בפנטגון לטובת קריירה מצליחה לא פחות בחקר סאונד. שווה לקרוא, ולו רק בזכות הטיפים איך לשדרג את מרכז הבידור הביתי שלכם, גם אם כולו מגיע ממותגים מסחריים זולים.
זנחתי את הנוסחאות המתמטיות שמייצגות את גלי הקול, הן במערכות שמע והן באקוסטיקה של אולמות קונצרטים, כי הן אינן רלוונטיות להאזנה למוסיקה. האוזן האנושית לא מצייתת להן ולא פועלת לפיהן. חיפשתי מוסיקה שנשמעת טוב, רציתי לשחזר את הקונצרט החי. ההקלטות בשוק לא סיפקו לי את זה וגם לא המכשור שבאמצעותו הושמעו, אז התחלתי לעבוד
נהנית מהפוסט? ניתן להביע זאת בעזרת השארת תגובה ויצירת המשך דיון, או הרשמה לפיד ה-RSS וקבלת כל הפוסטים ישידות לקורא ה-RSS שלך.
סליחה שאני כותבת פה לגמרי מחוץ להקשר, אבל, זוהי הודעה ל- SHARPER.
אז ככה, אני מתכוונת לעזוב את העבודה שלי, בתקווה למצוא משהו קצת יותר רווחי שיפרנס אותי בזמן שאני מחפשת מי ינחה אותי לדוקטורט (חיפוש שבעינו עומד, למרבה הצער), וגם בגלל שסופית ממש נמאס לי להיות מנומסת ונחמדה ללקוחות, יש לי כבר אלרגיה ללקוחות, ואני מודאגת מבריאותי הנפשית.
אלא שזהו בהחלט מקום עבודה נחמד לשעות הפנאי, עם הרבה ספרים ,מעט לעשות, וצוות חביב ורגוע באופן יחסי.
זהו, אז אם את מעוניינת בעבודה, אנא פני אלי, ואני אקשר אותך עם הבוס הגדול בצירוף המלצות חמות.
קרוסלה.
נדמה לי שהוא הרצה לא מזמן במכון הטכנולוגי בחולון.
ממה ששמעתי, אנשים לא ממש תפסו ממנו.
הוא לא הצליח לשכנע במיוחד וגם לא ידע לענות על שאלות.
דווקא המודל הפיזקלי של הקול הוא היחיד שבאמת משמעותי, שכן שמיעה היא סובייקטיבית, ואנשים נוטים לשמוע יותר טוב כשהם הוציאו יותר על הכבלים. לכן אני לא מאמין לאודיופילים. מי שמוציא על המערכת שלו יותר כסף מעל ההקלטות, הוא מפגר. שהרי יש קו מסוים (שבכלל לא מתוח גבוה) שמעליו היחס בין סאונד למחיר יורד למספרים אינפטסמליים.
המערכת שלי סבירה, אבל לא מדהימה, אבל גם אם הייתי זוכה עכשיו בלוטו, לא נראה לי שהייתי משדרג אותה משמעותית. הייתי מעדיף להוציא את הכסף על תקליטים וקוניאק VSOP, כי מוזיקה טובה תשמע טוב גם בתת־תנאים.
הנה, הורדתי מ־emusic את הביצוע המפורסם לארואיקה מ־1944 של הפילהרמונית של וינה (או ברלין, אם להאמין לאתר הזה: http://tinyurl.com/rdbod) בניצוחו של פורטוונגלר. הפתיחה של הפרק השני, על אף 128kbps של הקידוד, וה־ tape hiss לא יכולה שלא להרטיט.
אחד האשמים בסאונד המדרדר (וגם ניק סאות'הול מסטיילוס* מסכים איתי: http://tinyurl.com/l8zde) הן ההקלטות. כבר מזמן לא מדובר רק בלו-פיי מעפן: הסטנדרטים של כולם התדרדרו. הציוד רק השתבח: היום אנחנו יודעים להקליט בס עמוק מאי פעם*, וליצור סאונדים מטורפים, אבל טכנאי הרדיו של הרייך השלישי, שהקליטו את פורטוונגלר, יכולים לאכול את רוב שוכני האולפנים המודרניים בלי מלח.
אני מאשים בזה את הכסף: בשביל סאונד טוב צריך טכנאי הקלטות טוב, איש מיקסים טוב, וטכנאי מאסטרינג מעולה, שלכולם צריך לשלם. וכשהמצב הוא כזה שרוב האנשים לא מסוגלים לשלם למעצב/ת העטיפה, התוצאות נשמעות.
* או של ברלין, אם להאמין לאתר הזה:http://www.classicalnotes.net/features/furtwangler.html
* האגדה מספרת שכש־Alien Sex Fiend,זוג בריטים מחורעים, הלכו לעשות מאסטר ל־11″ שלהם (שזו גם היתה הפעם היחידה שיצרו 11″ לדעתי), הם נאלצו לעשות לו מיקס מחדש, כי הבסים היו חזקים מדי, ואי אפשר היה לחרוט אותם על המאסטר מתכת.
וסתם כדי לעצבן, יש לי את האזניות שניק מזכיר בכתבה הנ"ל בסטיילוס והן בהחלט ספקטקולריות.
"סופסוף אני מצליח לשמוע מה אומרים בסדרות שאני מוריד" - ציטטתי נכון?
זה דווקא נשמע כמו בעיה בסדרות שאודי בוחר לראות, לא באוזניות.
ציטוט מדויק.
אבל זה עדיין לא מספיק להבין מבטאים בריטיים.
למי התכוונת שהרצה במכון הטכנולוגי בחולון?
האם התכוונת לפייר ספריי (חוקר הסאונד) או לכתב המראיין?