תקציר טלוויזיה
כמה סדרות שראיתי בזמן האחרון:
Raines - עוד סדרת בלשים. הפעם עם Jeff Goldblum, שחקן שאני מסמפט ושנתן הופעה מרגשת בפילוט.
Justice - עוד סדרת עורכי דין. הפעם עם האבא של Alias. סתם.
Psych - עוד סדרת בלשים. מצחיק אבל לא עובר את הסף ואין הזדהות עם הדמויות.
The Venture Brothers - הקאלט החדש שלי. סדרה מצויירת, פרודיה על ז'נר גיבורי-העל.
House - עוד סדרת בתי חולים. כבר שתי עונות שודרו וכל פרק שווה זהב. נכון שקצת נמאס מהז'רגון הרפואי, אבל אפשר להתעלם ולהתמקד בדמויות. הדמות הראשית היא דר' גרגורי האוס, שאוהב לפתור בעיות שאף אחד אחר לא מצליח לפענח, ולברוח משאר הבעיות שלו. את הדמות משחק Hugh Laurie, שאמר על עצמו שהוא לא יודע איך להסתדר עם הנאה בחיים (ראיון).
Hugh Laurie בשיר פרי עטו:
נהנית מהפוסט? ניתן להביע זאת בעזרת השארת תגובה ויצירת המשך דיון, או הרשמה לפיד ה-RSS וקבלת כל הפוסטים ישידות לקורא ה-RSS שלך.
The Venture Bros פשוט מבריקה!
Mecca Sheba!
Mecca Sheba!
hehe
קטע ענק של לאורי.
בערוץ 3 משדרים את האוס בדיוק לפני המגן (עונה 5 המצוינת, אולי הטובה ביותר עד היום) ככה שיוצא שאנחנו רואות אותה על הדרך ותמיד מוצאות את עצמנו מתייגעות ומותשות מהנוסחתיות הסכמתית - דהיינו, עשר פעמים במהלך הפרק נדמה שהנה הנה הצליחו הרופאים לגלות מה יש לפגר המתגסס על מיטת בית החולים רתום למיני מוניטורים ומחובר לשלל צינורות ואלקטרודות, ואז מתרחש כצפוי הבלתי צפוי והמצב מתדרדר עוד יותר - עד שאנחנו ממלמלות בלחישה מתחננת "נו תמות/י כבר…"
מישהו עוד זוכר את היו לורי בימיו הטובים לצד רואן אטקינסון בבלקאדר, לפני שנאלץ לשבור שיניים בחיקוי מבטא אמריקאי?
אני דווקא מאוד אוהב את האוס. רוב סדרות ביה"ח משתמשות בביה"ח כתפאורה, וכאן זה הדבר האמיתי כמעט. אני בעיקר אוהב את הסדרה בגלל אפקט "מקבילית המוחות", שבו הקהל בבית (זאת אומרת, אני) מנסה לענות נכון על השאלות לפני המתחרים באולפן.
יש לי גם כמה נצחונות מרשימים, בעיקר בזכות כמויות הרמזים שמופיעות כמו גם אהבתם של התסריטאים לבעיות אקזוטיות אך לא נדירות מדי. את הכימרה זיהיתי בשלב הצגת ה-DNA. וניחשתי שמדובר בתסמונת פמינזציה אשכית (בפרק עם הדוגמנית) כשהם התעקשו, כל שלוש דקות, להזכיר כמה היא מושלמת. הנטיה שלהם לנסות קודם כל את הדברים הנדירים באמת נותנת לי זמן יקר לניחושים. זה קצת פוגם, כשמי שאמור להיות מבריק כמו ד"ר האוס חושד קודם כל במקרים ממש איזוטריים, ולא בדברים בסיכוי גבוה יותר (PTSD הרבה יותר חמקמק וקשה לאבחון, שלא לדבר על נדיר באמת, לעומת סיכוי של 1:150,000 לפמינזציה אשכית).
ועוד כמה ספויילרים לעונה השלישית, אם למישהו אכפת:
מה שמציק לי באמת, והורס את ה-suspension of disbelief, זה שהאוס והמתמחים שלו עושים הכל, אבל הכל. מניתוחי מוח (עם מלחם שמשמש לסגירת חתכים, ולא תחת מיקרוסקופ, כנהוג) ועד בדיקות פולשניות, כאילו שאין רנטגנולוגים בעולם. אלוהים גם יודע איך הם מצליחים לשכנע את המבטחים לשלם על כל הבדיקות שהם מבצעים.
בעצם, מה שהכי מציק לי, זה שאני יודע מספיק כדי להבין את הנ"ל ברמות שהוא יציק לי.
ובכל פרק הם מזכירים את אותם הדברים, ובד"כ זה Lupis בחמשת הדקות הראשונות.
שי אתה חושף פה פן שלם שלך שלא הכרתי (ואני לא בטוחה בכלל שהיה כדאי לי)
טוב, בתור אחד שמכיר את עצמי כבר 24 שנים (וזוכר מתוכם איזה 16, לא ברצף), דעתי האישית היא שבכלל לא כדאי להכיר אותי.
תתעודד שי. קח פנדה:
