coup d'etat
אמש על צלחת חומוס (עשיר בטחינה וחלק להפליא) גרגרים (קטנים וקשים, טפו) ושיפודי כבש (נימוח ורך) ופרגיות (עסיסיות) במסעדת נאג'י בלב אבו גוש (בדיוק מאחורי "אבו שוקרי המקורי" שמצד ימין, מול "אבו שוקרי המקורי מס. "1) הודיע לי udim (ראש מחלקת הIT של הבלוג, אגב) שהוא מתכוון לשנות את הקונספט הפולקעסאי מקצה לקצה.
טיב השינוי, כעניין שבשגרה במקרים אלה, טרם היה נהיר או ידוע לו.
החלטתי שבטרם יהיה מאוחר מדי אפבלש פוסט אחרון בענייני חומוס, למקרה שבליסה תוצא מחוץ לתקנון של הבלוג המחודש.
והנה הלהיטיוב השבועי
נהנית מהפוסט? ניתן להביע זאת בעזרת השארת תגובה ויצירת המשך דיון, או הרשמה לפיד ה-RSS וקבלת כל הפוסטים ישידות לקורא ה-RSS שלך.
כשזרקתי את רעיון השינוי פשוט התכוונתי שאנחנו (בעיקר אני) צריכים להשקיע בתוכן, ולא כל הזמן לקשר לתוכן של מישהו אחר ללא ערך מוסף.
והנה עוד משהו שמסתובב ברשת:
http://www.youtube.com/watch?v=_sarYH0z948
ובקשר לנאג'י, לא אהבתי את האוכל ולא את השירות הגרוע.
היתה יותר מדי טחינה בחומוס. הוא היה סמיך מדי וחמוץ מדי והרגשתי שאני אוכל שמן ולא חומוס. ואת הגרגירים הקשים מלמעלה כבר ציינת.
המיגרנה שהחלה עוד באותו ערב ונחלשה רק למחרת בצהרים (אחרי ביקור בשירותים) לימדה אותי (שוב) להסתמך יותר על תחושת הבטן כשבוחרים לאן הולכים לאכול ומה אוכלים שם.
usim יקירי,
עמדומני, ישנה דרך טובה יותר - למה "להסתמך יותר על תחושת הבטן" וכו', כשאפשר לשאול את להבקרח ?
ועכשיו חדש - הוספנו לענפי הוויסקי והחומוס את ענף הסיגרים.
אגב, להלן ביקורת על "טעמי" (מקום שאפילו עבדך הירושלמי המזוכיסט כבר לא דורך בו יותר מ-15 שנים), באדיבות אתר מפה: "אפילו היחס המגעיל לסועדים כבר לא קיים. פשוט לא מתיחסים אליהם ובוודאי לא למזדמנים שבינהם.".
תובנה מעניינת על עמבה:
http://israblog.nana.co.il/blogread.asp?blog=97762&blogcode=5324230
להתייחסותכם אודה.
לדעתי הבחור צודק. בכלל, קמצנות בענף המזון ואצל מסעדנים היא אחת התכונות היותר דוחות ופתטיות שיש.
כלבים, למה לא אמרתם כלום על הפסטיבל שבוע שעבר ברוזה? יש פה אנשים קשישים שסומכים על צעירי הבלוג שישאירו אותם בעניינים. שרון, תבואי לקטאמין?
צעירי הבלוג? פעם אחרונה שבדקתי אני יותר זקנה מכולכם ביחד.