חומוס לינא
הלכתי עם ד' לחומוס לינא השבוע, ולהן רשמיי ורשימותיי.
היה קשה למצוא את המקום. לקחנו מונית כדי לחסוך את טרחת מציאת החניה (הרי אין חניה בסמטאות העיר העתיקה). המונית הורידה אותנו איפשהו, וכששאלנו איפה זה לינא אמרו לנו שאנחנו בכלל בצד הלא נכון של העיר ומי אנחנו שלא יודעים את זה. אחרי תלאות, מכשולים, והרבה מדרגות, הגענו לסמטה מיוחדת במינה (בעצם רחוב לפי הסטנדרטים של העיר העתיקה). במעלה הסמטה יאמרו לך המוכרים שלינא נמצאת למטה ושמאלה, ואילו במורד הסמטה יאמרו שהמסעדה נמצאת למעלה ושמאלה. אחרי פעמיים הלוך ושוב החלטנו לשאול כמה ילדים. אחרי כמה קללות שלא היה ברור לי למי הן הופנו, אמרו לנו "שמאלה, למעלה במדרגות, ובסוף שמאלה לעוד מדרגות." יש הרבה מדרגות בעיר הזאת.
בסוף הגענו לחומוסיה עייפים, צמאים, ורעבים. היינו כ"כ צמאים שהזמנו שני שתייה כ"א. בדומה לתיאוריה שלי, שאם אדם אחד מזמין גם מים וגם קולה במסעדה הוא תמיד יקבל רק אחד מהם, המלצר הביא שתיה כפולה לד' ולי לא הביא כלום. לא נורא, אבל על החומוס אני לא סולח. בחומוס של לינא יש יותר מדי לימון. אני יודע שיש אנשים שאוהבים את זה, אבל לא יצא לי לפגוש אותם במציאות.
לסיכום, שנינו הסכמנו שאין טעם לעשות את הטיול בשביל חומוס ברמה בינונית.
נהנית מהפוסט? ניתן להביע זאת בעזרת השארת תגובה ויצירת המשך דיון, או הרשמה לפיד ה-RSS וקבלת כל הפוסטים ישידות לקורא ה-RSS שלך.
ד'? ד'? להבקרח האגדי.
"רואה את המדרגות? בסוף המדרגות יש עוד מדרגות ואז תיקח שמאלה (מצביע ימינה)". זה משפט פילוסופי.
כוס אומו לינא, יותר מדי שמן זית. מה הפלא? למסעדה קוראים בכלל לינדא. מי שמתקמצן על אות - אין לו חומוס טעים. איך אמר הילד: "אינעל רבאק יא זלמה".
לפחות שתינו אחלה קפה בסלאח א-דין. מחר אני לוקח את לירון לשם
סברס היה יכול להגיד לך את זה מראש אם רק היית שואל.
אני מדבר עם הסברס כל היום, אבל הוא אף פעם לא עונה לי.
אני חושב שאני אאמץ את הביטוי הזה.
- מה קורה גבר, אתה עדיין "רוצה להיות שם?"
- לך תדבר עם הסברס
- אבא שלך גיי