דברים שאפל לא אוהבת:
לשמחתי, לי יש טלפון שיש לו חנות פורנו שלמה (לאודים יש את הנקסוס1, אצלו הפורנו הוא גם בהיי דפינשן).
Updates from shayel RSS
-
שי
-
יום חנויות התקליטים
שי
באיחור אופנתי (נניח), גיליתי שלפני שבוע נערך "record store day". אין הוכחה טובה מכך שענף מסחר מסויים מחרחר למוות כשצריך להזכיר שהוא קיים בכלל, וראו גם את free comic book day. מעניין אם היה פעם "יום חנויות מכונות הכתיבה".
אני לא רוצה להצטרף למקהלה היוונית שבוכה שהאינטרנט, על הטורנטים והחנויות המקוונות, הרג את התקליטים. נגמלתי מהנוסטלגיה המזוייפת לחתיכות פלסטיק מזהמות, שבירות, וכבדות. אבל מעניין אותי, ממרום שנותי, להבין מה מחליף אותן.
כשהגעתי לירושלים לפני עשור כבר היה לי כרטיס אשראי והייתי מזמין קבוע מהדואר, וגם משאיר חלק יפה מהמשכורת בחנות יד שניה בת"א (עברתי שם לפני כמה חודשים, אחרי שלא הייתי שנים, גיליתי שאוסף האייטיז המעולה שלהם נמכר כמעט כולו). אבל בכל זאת הייתי מבקר הרבה בבאלאנס. זה היה מקום מפגש חברתי בדיוק כמו שזה היה עסק.
מה מספק את הפונקציה החברתית הזו היום? אני יודע שאלו לא חנויות תקליטים. שם ריק כמו הקבר של גראנט, או השכל של השכנות שלי.
איפה ילדים נפגשים עם ילדים עם טעם דומה, בתקווה הלא-ריאלית שיצא מזה זיון? פייסבוק? במקרה הטוב הוא יציע לך להיות חבר של האמא של האקסית. הפגישות האקראיות בו מעטות, אם בכלל.
פורומים באינטרנט? חבר מנהל שניים בתקווה שיצא לו מזה זיון, וטרם (ואלוהים יודע שהוא מנסה).
מה אני מפספס כאן? איפה האקשן היום? (לא שאני רוצה להשתתף — אני זקן מדי בשביל זה; אבל הסקרנות עוד תעשה לי התקף לב, שבגילי המתקדם הוא קצת מסוכן) -
מסתבר שזו לא אגדה אורבנית
שי
מתוך פרוטוקול מס' 167 מישיבת ועדת הכלכלה של הכנסת:
היו"ר אופיר אקוניס:
אתה מזכיר לי סיפור. בשנת 1997 הייתי בתפקיד אחר במסגרתו הייתי בביקור בהולנד עם ראש הממשלה נתניהו. הגיע אדם גבה קומה רכוב על אופניים ללשכת ראש הממשלה בהולנד, לכניסה הרגילה, ומאבטחי ראש הממשלה לא התירו לו להיכנס, כאשר אחרי בדיקה הסתבר שזה היה ראש ממשלת הולנד. למיטב זכרוני, בלי קסדה. זה סיפור אמיתי לחלוטין. [...] הוא הגיע ללשכתו רכוב על אופניים.
(ותודה לאיציק H שנכח בישיבה וסיפר לי עליה)
-
איתן פוקס מגעיל, עורכי עכבר העיר גם
שי
יש פתגם בריטי שאין טעם לשחד עיתונאי, משום שאין דבר בזוי שהוא לא יעשה מרצונו החופשי. ולכן אני נוהג בסלחנות עם העיתונות, כיוון שאיני מצפה לכלום. ולמרות זאת מדי פעם מופיע ידיעה מגעילה במיוחד, עד שכאחרון הפנסיונרים חסרי המעש גם אני מרגיש צורך לכתוב למערכת, או לפרסם פוסט, בהתאם לצייטגייסט.
מה שהקפיץ לי את הפיוזים כמו טוסטר מקולקל זו ידיעה באתר של עכבר העיר על העצרת בכיכר אתמול (התלבטתי והחלטתי שלא לפרסם קישור, מסיבות שיובנו בהמשך). בידיעה מצוטט איתן פוקס כאומר "מצער אותי ש[...] לא מכיר במה שמוטל עליו כדמות ציבורית, כמו שמצער אותי שהאמניות [...] ו[...] לא נמצאות".
אמנם נטייתם המינית של שלושת הנ"ל היא סוד גלוי, אבל עדיין סוד, שכן הם מעולם לא יצאו מהארון. איתן פוקס הוציא אותם בכוח, וזו התנהגות מחרידה ומגעילה, שלדעתי עומדת בניגוד ללקח שהיה אמור להלמד מהארועים האחרונים.
שהרי הזכות לחופש לנטיה מינית כוללת גם את הזכות להשאר בארון. איתן פוקס (וגם בן זוגו, שהנחה את העצרת אתמול, נוהג לעשות כך) לא מכירים בכך; ואל יתפלאו שישנם אחרים שפוגעים בזכותם שלהם, שכשהם עצמם לא מכירים בזכותם של אחרים.
וכמובן שגם העורכים שלא השמיטו את הציטוט מהכתבה ראויים לאותו גיהנום.
-
מה שיהודים זקנים עושים כשהם לא נפגשים בבתי קברות
שי
היה לי מזל שבין כל אלפי הלינקים היומיים שאנדרו סאליבן מפרסם (אין לי מושג איך הוא מספיק. רק להקליד את כל מה שהוא כותב ביום ייקח לי יומיים), מצאתי את הלינק לאתר שמצדיק סטריאוטיפים, והוא גם מצחיק.
יש לי הרבה מה לכתוב על זה, אבל סייג לחוכמה שתיקה וגו'
-
Startup time
שי
-
The Sound of The Benelux
שי
ב־1994 הייתי שלושה שבועות בבלגיה. אני לא זוכר משם הרבה, רק שקניתי באיזו חנות תקליטים גדולה בבריסל קסטה של פינק פלויד (לעולם לא אצליח להתגבר על הבושה!)
מאז למדתי כמובן על הדברים הטובים שיש לבלגיה להציע: מרוצי אופניים, "פילה אמריקאי", בירות טריפסט, וכמובן, ניו-ביט.
לרגע די קצר בהיסטוריה, הקליטו 12"-ים שהיו רקידים לגמרי, בלי להיות מסובכים מדי מצד אחד (הבריטים אח"כ יגלו איך קופצים מעל לפופיק), בלי לעורר זכרונות למשטרים אפלים (כמו שעשו במדינות הגרמניות והסלביות), אבל גם בלי לאבד את כל השכל לטובת האסיד.
אז לא מספיק שהתעוררתי למקור באיחור, עכשיו גיליתי ש-V/VM, תבוא הברכה על ראשיהם, הוציאו כמה קטעי ניו-ביט בשנה האחרונה, ובאתר שלהם אפשר גם להוריד מיקסים מצויינים. מומלצים במיוחד אלו של ThaMan.
אם יש מישהו עם חוש תזמון גרוע משלי, עכשיו הזמן לתקן את הטעות.
-
גיליתי את ארמדיל
שי
מגזין רשת של חבורת קומיקסאים/אומנים צעירים, עם הטוויסט שהם גם דתיים. איכות היצירות ויוצריהן נעה, כמו במקבילות החילוניות, מהלא מוצלח (שלא לאמר מחורבן), דרך הבוסרי, ועד המעולה, כשפעם בגליון וחצי נתקלתי בקטעים שגררו ממני קריאות התפעלות, כמו הקומיקס הזה של רחלי רוטנר.
-
תמיד ידעתי
שי
בעודי "גולש" בפליקר, קפצה לי פתאום הודעה שהתמונות בעמוד הבא נמצאות מחוץ לפילטר הבטוח שלי (?) ושאלחץ שם אם אני רוצה להמשיך לאזור הסכנה. כשלחצתי כן, כי אני לא מפחד ממעט עח"מ* (למרות שלפעמים אני חושב שכדאי לי), אכן הוצגו מעט בחורים חשופי שת, ומעליהם הכותרת הבאה:
מה שרק מוכיח את מה שידעתי קודם — התמונות באינטרנט מתחלקות לשתי קטגוריות כמעט שוות בגודלן: פורנו, וחתולים.* ערום חזותי מלא.
-
חוק הקסדות הוא סכנה לרוכבי האופניים בישראל
שי
אני יודע שזה מעט מאוחר, אבל עדיף וגו´ – מחר תעלה לדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת הצעת החוק המטופשת של ח״כ גלעד ארדן מהליכוד, שכבר הפיל עלינו את חוק האפוד הזוהר. הפעם הוא מנסה להעביר תיקון לפקודת התעבורה, שתחייב את כל רוכבי האופניים, וגולשי הסקייטבורד, גלגיליות ורולרבליידז בחבישת קסדה.
אם להסתכל על הנסיון באוסטרליה ובניו־זילנד, שם נחקקו חוקים דומים, הרי שהחקיקה הנ״ל רק תפגע בבטיחות רוכבי האופניים. שלא לדבר על כך שיעילות הקסדות שנוייה במחלוקת.עוד פרטים באתר שהוקם כנגד החקיקה המטופשת הזו, כמו גם בטיוטת נייר העמדה של עמותת ישראל בשביל אופניים.
אם אתם רוכבים, או רוצים לעודד רכיבה על אופניים, עוד לא מאוחר לשלוח אימייל לחה״כ ולבקש מהם לחשוב פעמיים, משימה שאני עדיין אופטימי דיי כדי להאמין שהם מסוגלים לה.
(פורסם גם בלייבג'ורנל)