אופטימיות זהירה
גיליתי במקרה עוד אלבום גאראג' ריבייבל עברי, שיצא בנענע במאי האחרון והוא ככל הנראה אלבום הבכורה הרשמי של להקת השקרנים, כלומר שמופיע ב"מייג'ור לייבל", אם אפשר לקרוא כך לחטיבת ה'אלטרנטיב' של הד ארצי ואם להאמין לאתר המפוקפק הזה. הטקסטים באווירת שטות ולשון בלחי כמצופה, וגם העטיפה המוסיקלית דריבטיבית בהתאם, הן מבחינת לחן-שני-האקורדים והן בהגשה המחוספסת נטולת ההפקה ובעלת הסאונד הירוד שגורם אפילו למקלחת של בובי פולארד וטובין ספראוט להישמע לידו כמו הרויאל אלברט הול - אבל מעל לכל זה מדובר בשם לא פחות מגאוני:
מצעד החיים
הבלוגר Dead Man מפרסם באתר Art of the Mix מיקס שכולו על טהרת שירים המטפלים בסוג של הומור כזה או אחר (שחור בעיקר) בדמותו ובנושא ה- איך נאמר זאת בעדינות, שנויה במחלוקת - של אדולף היטלר והנאציזם. בתגובות הוא מזמין את החבר'ה לנסות את כוחם בלהשיב על השאלה שנבחרה לכותרת האוסף האקלקטי: "למה הנאצי חצה את הכביש?"
האמת, שווה גם לקרוא את התגובות. במיוחד השתעשעתי מזאת שלועגת בתחכום גיקי ל"נצחון הרצון"
To provide footage for Triumph der Netzhautstangen (Triumph of the Retinal Rods), Leni Reifenstahl's documentary glorifying Aryan supremacy in color differentiation. The film contains rather disturbing scenes of "lesser peoples" crossing into traffic as the tragic result of red-green color blindness
.
